ימת קומאן היא ימה מלאכותית על אפיק נהר ואלבון, אחד ממפעלי הכח ההידרואלקטריים הרבים במדינה (רוב החשמל באלבניה ממקור הידרואלקטרי).
הדרך משקודרה לימה ומפירזה ( Fierza) לואלבון הן דרכי נוף מרהיבות והשיט בעמק הקניוני של הנהר מדהים.
בכלל דרכי אלבניה רובן דרכי נוף יפות.
למזלי היו על המעבורת תירים צרפתים עם מדריך מטיראנה שנסעו לואלבון ואני הצטרפתי לנסיעה (בתשלום לנהג).
ביליתי בואלבון יומים נפלאים באירוח ביתי אצל אלפרד, המוציא גם טיולי סוסים ופרדות ושימש מלוה לצרפתים בחציה לעמק תטי עם פרדה לנשיאת התרמילים. המשפחה היא גם בעלת קפה ומסעדה בשם רילינדיה.
"מלון" נוסף, בו שתיתי קפה תורכי שאת מחירו סרב בעל הבית לגבות נקרא מלון קול גיוני ( Kol Gjoni) בקצה המערבי של ואלבון, סמוך לכפר רגאמי ולמעבר ואלבון.
בקול גיוני ראיתי את בעל הבית שוחט, מפשיט ומחלק טלה לחלקים מתאימים לבישול. מאחר שסרב לגבות על הקפה הוא קיבל ממני מחזיק מפתחות חמסה עם מגן דוד שהבאתי כמזכרות למקומיים נחמדים.
שמעתי גם על ארוח בבתים בכפר רגאמי, וכשהלכתי לשם ראיתי שבונים מלון בקתות עץ מפואר בין שני הכפרים.
יש שבילים רבים בהרים והגעתי עד מעל קו העצים ובחזרה מרגאמי דרך העמק בשביל נח. ולקפה נוסף ברילינדיה .
בקפה ישבו אלפרד המארח ואלפרד השוטר המקומי שכבדו אותי בקפה, ראקי ופיסטוק שנקטף בטבע, לא קלוי ולא לטעמי. הם מאד התפלאו כשסיפרתי להם שישראל קטנה יותר מאלבניה.
כמו שיפטאר (אלבנים) רבים אתם שוחחתי, הם אוהדים את ישראל ליש לכך כמה סיבות.
הסובלנות הדתית במקום יכולה לשמש דוגמא לרוב מדינות העולם. זה החל בימים שבאותו מקום היו בני אותו שבט קתולים ואורתודוכסים, ונמשך לאחר הכיבוש התורכי כשחלק התאסלמו ואחרים לא.
שבועת ראשי השבטים בברית שיזם סקנדרבג הוציאה את הדת מהפוליטיקה ושיתוף פעולה בין בני הדתות השונות ויצרה מסורת של סובלנות דתית.
היהודים נהנו כמו כל היתר מחופש דתי והיו אזרחים שוי זכויות.
במלחמת העולם השניה הגנו האלבנים על היהודים ומנעו מאסר יהודים והעברתם למחנות.
מדינת ישראל הכירה בזכותם זו של האלבנים כעם בנוסף להכרה אישית ב"חסידי אומות העולם" אלבנים והאלבנים מעריכים את ההכרה הזו.כשאמרתי לאלפרד השוטר שאזור העבודה שלו כנראה מאד רגוע אם הוא יכול לשבת בכיף, לשתות ולפטפט.
תחילה הוא נעלב, כאילו אמרתי שהוא מתבטל, אך כשהצלחתי להסביר את עצמי טוב יותר הוא צחק והחל לספר עלילות משטרתיות.
בערב אכלתי יחד עם הצרפתים והמדריך שלהם והמדריך שמתענין בשפות השמיות ובכתב הפניקי הראה לי כמה שמות מקומיים שמקורם פניקי אותם כתב בכתב דעץ.
בנוסף התידדתי עם בן משפחה תלמיד תיכון מטיראנה, דובר אנגלית, שמתארח בקיץ אצל קרוביו בעיירה באיראם קורי הסמוכה והגיע יחד עם כל המשפחה הזו לסופ"ש בכפר.
הוא סיפר לי שמקור המשפחה מפיה (Peje) שבקוסובה והמליץ לי בחום לבקר בקוסובה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה