בבוקר הייתי חייב לצאת מוקדם לתפוס את האוטובוס. בחוץ טפטף קצת אבל 10 דקות הליכה עד תחנת האוטובוס לא היו בעיה כלל. ליד התחנה שתיתי קפה מצוין עם סנדויץ' שהכנתי לי בחדר (אין אוכל בבוקר, זוכרים?). הדרך לאורך נהר דרינוס ואחרי מעבר הרים לאורך נהר ויוסה היא עוד דרך נוף יפהפיה אבל השמים הקודרים וההתעבות על החלון מנעו הנאה מלאה מהנוף ובעיקר מנעו צילום.
בירידה לנהר ויוסה ממעבר ההרים חתך זרם מים את הכביש כך שזרם ממש נחל שחצה את הכביש באלכסון. לאחר כמה בדיקות עם מקל זרקו הנהג ועוזרו כמה אבנים לתוך החריץ שנוצר ואז הנהג עבר בשיא הזהירות בקצה השמאלי של הכביש, הרחוק מהתהום.
בקורצ'ה מזג האויר היה נח יותר אבל עדיין אפור.
הלכתי ישר לחאן אלבאסאניט (Hani Elbasanit), חאן תורכי עתיק שהקומה התחתונה שלו (האורוות) משמשת כחנויות, בתי מלאכה ומחסנים כחלק מהשוק שמסביב, והקומה העליונה לארוח.
קבלתי את החדר הכי מפואר המיועד לתירים ומפתח למקלחת עם מים החמים תמורת תוספת למחיר של
כ-4 ש”ח (מתוך ס"ה כ-16 ש”ח). הדירים הקבועים משתמשים במקלחת תורכית אותנטית עם שרותי בול פגיעה וללא מים חמים.
להתארח שם זו חויה מיוחדת. המקום בנוי מעץ עתיק ונראה כמו אתר מוזאלי.
השוק, כמו שוקים עתיקים אחרים מחולק לאזורי בגדים, נעלים, כלי מטבח וכו' וחלקו שוק פשפשים לכל דבר עם מציאות לחובבי ענתיקות שמוכנים לסחוב אותן איתם.
תכננתי לטייל לימת אוכריד ולפוגרדץ, אבל במזג האויר האפור לא היה טעם לעשות זאת, אבל הוא הספיק לטיול רגלי מקיף בעיר היפה והכי אירופית במדינה.
בככר המרכזית יש קתדרלה גדולה וסביבה חנויות אופנה ובתי קפה יוקרתיים ויקרים (לא ממש יקר לתיר אפילו אם הוא תרמילאי).
יש בקורצ'ה כמה מוזאונים מענינים, אחד מהם, מוזאון לחינוך השוכן בבית הספר הראשון של אלבניה, היה סגור ויש פעמון עם שלט ללחוץ כדי שיפתחו. לחיצה על הפעמון לא הועילה, לא מיד ולא אחרי כמה שעות.
הבנין משומר היטב מבחוץ ויש שם פסל של קסת דיו, נוצה והאותיות A,B,C.
עוד מוזאון מעניין מאד הוא מוזאון איקונות אורתודוכסיות, שקצת קשה למצוא אותו אבל בדיוק הגיעו אנשים לתפילה בכנסיה סמוכה וידעו להצביע עליו.
התצוגה מיוחדת מאד. גם איקונות מהמאות 14-15 מצוירות עם עומק כמו אמנות הרנסנס ואחריה ולא כמו רוב האיקונות האורתודוקסיות המצוירות בסגנון הביזנטי השטוח.
בחאן פגשתי כבר כשהגעתי את איליה, מורה בפנסיה שחי במקום.הוא אדם משכיל ודובר אנגלית טובה והיה דיסידנט סמוי בתקופה הקומוניסטית. למדתי ממנו הרבה על אלבניה בכלל ועל קורצ'ה בפרט.
בניגוד לרוב האלבנים שפגשתי הוא פסימיסט ביחס לעתיד ארצו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה